תיכון היובל המסע לפולין

המסע לפולין תשע"ט 2019

לכניסה לאלבום המסע לפולין תשע"ט

                                                                                            

חוזר הנחיות לקראת היציאה למסע- תוכנית המסע, ציוד והנחיות כלליות

המסע לפולין תשע"ח 2018

דבר מנהל בית הספר,עופר אילות,לקראת היציאה למסע

אוקטובר 2017

חשוון התשע"ח

אתם עומדים על אדמת פולין כנציגי תיכון היובל הרצליה, נציגי מדינת ישראל העצמאית והדמוקרטית.

כל אחד מכם חווה את המסע בדרכו ואוסף אל ליבו את הזיכרונות והתחושות. אנחנו כבר עשרות שנים אחרי… ועדיין  מהדהד הקול שמספר בצעקה ובלחישה גם יחד, אודות הרוע הצרוף שהתרחש כאן.

השואה אינה "אגדה" כפי שרבים מנסים כיום לומר. אנחנו יודעים את האמת. כי אלו הם בני משפחתנו ובני העם היהודי.

אנו רואים גם היום דוגמאות לעמים וקהילות שמובלים בשנאה עיוורת ואידיאולוגיה מעוותת, על ידי בני אנוש, שאיבדו את צלם האנוש.

אנו בניהם, דור  ההמשך, עומדים כאן, וגם אם העצב והכאב עודם בליבנו, אנו כאן כדי להישאר.

נמשיך ללמוד על גבורתם. נזכור לנצח את הפנים והשמות – עדות לניצחון הרוח. נמשיך לקיים את המורשת והצוואה שהותירו בידינו: לשמור על צלם האדם והמוסר, להקפיד על המשוואה של ההגון האנושי והישר.

רק בדרך זו נהיה ראויים וגם נצליח להמשיך את קיומו של העם היהודי עלי אדמות.

נצרו בלבכם את המסע, על חלקכם הוא עתיד להשפיע מאוד בהמשך. בחרו נכון, היו מופת לאחרים. היו אנשים טובים.

עופר        אילות

מנהל בית הספר

 

דבר מנהל המשלחת, רכז השכבה יגאל יערן, לקראת היציאה למסע

תלמידים יקרים,

המסע לפולין מהווה את אחד מרגעי השיא של החוויה הבית ספרית בתיכון. יותר מכל טיול, סיור או ביקור שעשיתם בעבר, או שתעשו בהמשך, בכל מקום- המסע לפולין הוא מסע של האדם להכרת האדם. במסגרת המסע תעמדו מול הרוע האנושי, מול תעצומות הנפש האנושיות ומול השבריריות האנושית של האדם.  זוהי הזדמנות ייחודית שלכם להכיר את המבנה המורכב של האדם, על צורותיו המגוונות, ודרך כך- להכיר גם את עצמכם. אני תקווה שהמסע יעמיק בכם את ההבנה בין הטוב לרע, בין המותר לאסור, בין מוסרי לנבזי, בין הצודק לשפל. בין האנושי והמכבד לבין תת האדם.

"כי עוד אאמין באדם, גם ברוחו, רוח עז" (שאול טשרניחובסקי)

מקווה שיהיה לכולנו מסע משמעותי

שלכם

יגאל

כף היד / ויסלבה שימבורסקה (משוררת פולניה)

עֶשְֹרִים וְשֶׁבַע עֲצָמוֹת,

שְׁלוֹשִׁים וַחֲמִישָּׁה שְׁרִירִים,

קָרוֹב לְאַלְפַּיִם תָּאֵי עֲצַבִּים

יֵשׁ בְּכָל כָּרִית שֶׁל אֶצְבְּעוֹתֵינוּ הֶחָמֵשׁ.

הֲרֵי זֶה דַּי וְהוֹתֵר,

כְּדֵי לִכְתֹּב אֶת "מַיְן קַמְפְּף"

אוֹ אֶת "פּוּ הַדֹּב".

הקליקו לצפייה בתמונות מסע פולין שכבת י"ב תשע"ח

משלחת היובל לפולין שכבת י"ב תשע"ח

התמונה של ‏תיכון היובל הרצליה‏.

יום ה' 26/10/17

רישומי מסע

היום הראשון היה מתיש, העייפות ניכרה בכל אבר של המשלחת. ההגעה מוקדם בבוקר, לאחר לילה נטול שינה, הישר אל בית העלמין היהודי- עדיין לא הכניסה את התלמידים אל האווירה המיוחלת. העיסוק נסוב סביב העייפות. אבל לאט לאט- המצבות העתיקות והסיפורים מאחורי הקהילה היהודית העתיקה של וורשה- החלו לסמן שינוי כיוון. 

משם נסענו אל גן החיות של העיר, המקום שבו מעשה של הצלה וגבורה אנושית מתבטא טוב יותר מכל מקום אחר. הצפייה בסרט "אשתו של שומר גן החיות" במהלך ההכנה שימשה רקע טוב להבנת המרחב שבו היינו. 

סיימנו את היום בהליכה בתוככי הגטו היהודי תוך ציוני דרך חשובים במסלול. 

משם נסענו אל המלון והילדים זלגו למיטות מהר מהמצופה. 


משעהעד שעהפעילות
05:0007:50טיסה שד"ת בן גוריון-שד"ת ורשה
07:5010:00שד"ת ורשה
10:0010:30נסיעה
10:3012:30בי"ק ורשה
12:3013:30נסיעה
13:3016:00גן החיות ורשה
16:0016:30נסיעה
16:3017:30זלוטה – ורשה
17:3018:00ואליצוב- שלנגל – ורשה
18:0018:30כלודנה – ורשה
18:3019:00נסיעה
19:00מלון נובוטל

יום ו' 27/10/17

רישומי מסע

היום השני של המסע התמקד בנקודות חשובות להבנת מנגנון ההשמדה. 

נסענו מוקדם בבוקר לעיירה היהודית טיקוצ'ין. התלמידים נחשפו לדוגמא של מבנה החיים של קהילה יהודית בפולין. נכנסו לבית הכנסת של העיירה ושמענו סיפורים מהווי החיים בתוכו. 

לאחר מכן נסענו בשביל שבו הובלו היהודים ברגל מתוך העיירה אל תוככי יער לופוחובה- לבורות ההריגה. עוצמתו של המקום לא הותירה אף אחד אדיש. הדממה של כולם זעקה בקול חזק. בסוף ההדרכה השכבה התכנסה לטקס של המורים, טקס שאליו הצטרפה גם המשלחת של ההורים ולרגע נדמה היה שהמסע, באופן אמיתי, החל ממש עכשיו.

לסיום נסענו למחנה ההשמדה טרבלינקה ושם התלמידים הסתובבו מעט באופן חופשי כדי לנסות להתחבר, דרך הטבע הפרוע והאבנים השותקות, אל האירועים הנוראים שהתרחשו בו.

סיימנו את היום בסעודה וקידוש, יחד עם ההורים, ובשיחות ערב ראשונות.

בתקווה להמשך מסע פוקח עיניים.

משעהעד שעהפעילות
07:00מלון רדיסון בלו סובייסקי ורשה
07:0010:30נסיעה
10:3011:30ביה"כ של טיקוצ'ין
11:3012:00כיכר העיר טיקוצ'ין
12:0012:30נסיעה
12:3013:30יער לופוחובה – טיקוצ'ין
13:3015:00נסיעה
15:0016:30טרבלינקה
16:3018:30נסיעה
18:30ארוחת ערב, שיחות

יום ש' 28/10/17

רישומי מסע,

המסע ממשיך כסידרו. עברנו יומיים נוספים מתוכו ונדמה שאצל הילדים מתחילה לחלחל, בהדרגה, ההבנה של המקום שאליו הגיעו.

אתמול, יום שבת, עשינו סיור בוורשה במסלול הגבורה. עברנו דרך תחנות שונות הקשורות לחיי הגטו. מזג האוויר היה קר וגשום אבל עמדנו בו בגבורה.

עשינו עצירה בעיר העתיקה של וורשה והמשלחת קיבלה חצי שעה של זמן חופשי בכיכר המרכזית.

משם נסענו לארוחת ערב וריקודי פולקלור פולני, ובסיום נסענו לישון בלובלין, לאחר נסיעה ארוכה.

משעהעד שעהפעילות
09:00מלון רדיסון בלו סובייסקי ורשה
09:0009:30הליכה
09:3013:30מסלול הגבורה – ורשה, אנדרטת רפפורט, טקס
13:3015:30המוזיאון לתולדות יהודי פולין – ורשה
15:3016:00הליכה
16:0018:00עיר עתיקה ורשה
18:0018:30נסיעה
18:3019:30ארוחת ערב וערב פולקלור
19:3022:30נסיעה ללובלין
22:30מלון  לובלין

יום א' 29/10/17

רישומי מסע

יום ראשון, עמד בסימן של חורבן. התחלנו את היום בסיור במחנה ההשמדה מיידנק. היה קר מאוד וגשום, אבל שום מזג אוויר אינו יכול להותיר אדם אדיש אל נוכח עוצמת האווירה שהמחנה מעניק. התלמידים היו קשובים ודרוכים מאוד למשמע הסיפורים מתוך העבר המצמרר של המקום.

משם נסענו לעיירה קרשניק וביקרנו בבית כנסת חרב. אבי המדריך הצליח להכניס את כולנו, אסופים יחד בחשכה של בית הכנסת, לתיאור של עולם יהודי מתמוטט דרך שרידי חורבן בית הכנסת.

סיימנו את היום בנסיעה ארוכה מאוד למלון בקרקוב, לארוחת ערב וסיכום יום.

בתקווה שהמשך המסע יעורר סימני שאלה מוסריים נוספים על משמעות החיים ויועלו ותהיות אנושיות בקרב התלמידים.

משעהעד שעהפעילות
09:00מלון לובלין
09:0009:30נסיעה
09:3013:30מאיידנק – לובלין
13:3015:00נסיעה
15:0016:30קרסניק
16:3021:00נסיעה
21:00מלון קרקוב


יום ב' 30/10/17

משעהעד שעהפעילות
08:00מלון אפקט (הולידי אין) אקספרס * – קרקוב
08:0008:30נסיעה
08:3012:30קרקוב- מפגש עם בני נוער פולני
12:3013:00נסיעה
13:0014:00פלאשוב – קרקוב
14:0014:30נסיעה
14:3017:00סוקניצה זמן חופשי – קרקוב
17:0018:00נסיעה
18:00מלון קרקוב

יום ג'31/10/17

המסע מתקרב בצעדי ענק לסיומו.

עברנו היום את היום החמישי שלו, שעמד בסימן הכרת העם הפולני מצידיו השונים, אלו שהתלמידים פחות מכירים.

התחלנו את הבוקר בביקור בבית ספר תיכון פולני, תיכון שלראשונה משתף פעולה עם בית ספר ישראלי. אומרים שמפגש עם בני אדם שונים הוא הבסיס כדי לסדוק סטריאוטיפים, וכדי לקרב וליצור אחווה אנושית. נדמה שהמפגש היום עם אותו נוער פולני היה מימוש של אותה אימרה.

בית הספר הפולני התכונן לקראת המפגש באופן מרשים ומעורר התפעלות. מפגש אחד כלל את המקהלה הבית ספרית הגדולה ששרה שירים ישראליים ולימדה שירים בפולנית. מפגש נוסף כלל לימוד ריקודי פולקלור פולניים, ובמפגש אחר- התקיימה שיחה בחדרי הכיתות בין התלמידים שלנו לבינם.

לא צריך להפעיל את הדמיון כדי להבין את החיבורים והקשרים המיידיים שנוצרו בין הצדדים.

לאחר מכן נסענו לעיר העתיקה של קרקוב והתלמידים קיבלו זמן חופשי כדי להתאוורר (וגם לקנות, כי בכל זאת הם לא קנו כבר מספר ימים…). באופן משמח, כולם, ללא יוצא מהכלל, חזרו בתום הזמן שנקבע.

משם נסענו חזרה למלון והקשבנו לסיפורה של חסידת אומות העולם פאולינה, שהאירה באופן צלול, למרות גילה, את הצד האחר של האחווה האנושית, הפעם מהצד הפולני. בעזרתו של עמרי מור, שתרגם באופן מרשים וחד את הדברים מאנגלית לעברית עבור המשלחת, הצלחנו להיחשף לדוגמא של סיפור הצלת יהודים בשואה.

נותרו עוד יומיים חשובים. אני מקווה ומאמין שהם יהיו חשובים ומשמעותיים לא פחות.

יגאל

 התמונה של ‏תיכון היובל הרצליה‏.התמונה של ‏תיכון היובל הרצליה‏.

משעהעד שעהפעילות
08:00השכמה, ארוחת בוקר
08:0008:30נסיעה
08:3010:30גטו פודגוז'ה – קרקוב
10:3012:00נסיעה
12:0016:30בירקנאו
16:3018:00נסיעה
18:00מלון קרקוב

התמונה של ‏תיכון היובל הרצליה‏.

יום ד' 01/11/17

המסע לפולין -הטקס באושוויץ-
אלי, אלי
שלא יגמר לעולם
החול והים,
רשרוש של המים, 
ברק השמיים,
תפילת האדם.

החול והים,
רשרוש של המים,
ברק השמיים,
תפילת האדם.


התמונה של ‏תיכון היובל הרצליה‏.

התמונה של ‏תיכון היובל הרצליה‏.

משעהעד שעהפעילות
07:00השכמה, העמסת מזוודות
07:0008:30נסיעה
08:3013:00אושוויץ- מחנה
13:0014:00נסיעה
14:0015:30ביה"כ של בנדין
15:3016:30נסיעה
16:3019:00מלון אנג'לו – כביש 78 קטוביץ קיילצה, ארוחת ערב וסיכום מסע
19:0020:00נסיעה
20:0023:00שד"ת קטוביץ'
23:0002:25טיסהשד"ת קטוביץ'-שד"ת בן גוריון

 

לחצו like בדף הפייסבוק של תיכון היובל וקבלו עדכונים שוטפים ותמונות מהמסע לפולין – הקליקו

חוזר המסע לפולין תשע"ח -הנחיות ,היערכות ומסלול המסע

מטלה -שיעור מקוון בנושא אושוויץ

מטלה לקראת היציאה לפולין

טופס בקשה להנחה מלגה

טופס הרשמה ותשלום

מטלות לתלמיד לקראת מסע פולין

מצגת להורים  מסע פולין

 המסע לפולין תשע"ז 2017

  • תלמידים יקרים,

    העם היהודי שבע תלאות ורדיפות. העם היהודי היה הראשון שניסח את האמונה באל אחד באופן מאורגן וספר הספרים הנצחי, התנ"ך, הוא הראשון מבין ספרי האמונה של כלל הדתות המונותיאיסטיות בעולם.

    האמונה הפכה ברבות הימים למלחמה. מלחמה בין דתות. אלו שראו את עצמם כמובילי המאבק על צדקת אמונתם ודרכם. אלו שרצו להוכיח בכל דרך שהם הצודקים. המאמינים ה"אמיתיים" שדרכם היא הנכונה. המלחמה הזו נמשכת ברמה כזו או אחרת של עצימות לאורך ההיסטוריה וכיום היא נמצאת באחד משיאיה. הג'יאהד העולמי שמובל על ידי קיצונים אסלמיים שיעים כדוגמת איראן וחיזבאללה ועל ידי קיצונים אסלמיים סונים כדוגמת דאעש תובע מהעולם כולו לעצור ולחשב את דרכו מחדש.

    אנחנו בעולם המערבי טועים לאורך כל הדרך מפני שאנו שופטים בעיניים רציונליות את הערכים והפעולות שמחנים את הפונדמנטליזם האסלאמי. הניסיון שלנו למצוא הגיון ולהגיע להסכמות ולהבנות עם גורמים אלו, הוא נלעג בעיניהם ומנוצל באופן ציני לצרכיהם. הסיבה לכך היא פשוטה – פונדמנטליזם מכל סוג ומכל דת אינו ניתן למיקוח. לשיטתם יש רק אמת אחת יש רק דרך אחת ודינך לקבל את האמת הזו או למות. על רקע זה מושמדות בשיטתיות אוכלוסיות שלמות במזרח התיכון ואף יבשת אירופה חשה באיום המתגבר והולך.

    יבשת אירופה היא המקום שבו נבטו עקרונות הנאורות וההשכלה. נוסחו לראשונה זכויות האדם ונולדו הערכים ההומניסטיים שהפכו לנחלת העולם כולו. יבשת אירופה ידעה זוועות נוראיות ובהן שתי מלחמות עולם שגבו את חייהם של מיליונים. בתוך מלחמת העולם השנייה התחוללה אחת הזוועות הנוראיות ביותר בתולדות האנושות – ניסיון שיטתי מכוון ומאורגן להשמיד ציבור שלם בגלל שיוכו הדתי. "תורת" הגזע הנאצית הגדירה מספר לאומים כנחותים ואת היהודים סימנה כנחותים מכולם. החלק הנורא היה שתיקתם של האנשים הנורמליים, השפויים לכאורה.

    אתם ניצבים כעת כנציגי מדינת ישראל העצמאית, מדינת היהודים, על אדמה שוויה בדמם של בני עמנו כשלצדכם חבריכם.

    הביקור בפולין הוא בראש ובראשונה מסע אל העצמי. החוויה תחרת בזיכרונכם, לא רק בגלל המראות הקשים, אלא בעיקר מהסיבה שרק כאן אתם מתחילים לקלוט ולחוש מהו כאבה של אם, בכיו של ילד, זעקתה של משפחה ואבלה של אומה שלמה.

    כשתחזרו תהיו אחרים לזמן מה. תבינו מהי המשמעות האמתית של זכויות אדם, של דמוקרטיה. תבנו מהי העצמה והיכן נעוצים השורשים של העם היהודי. תבינו את חשיבות הגיוס לצה"ל ואת קיומה של מדינה יהודית עצמאית.

    אמנם אתם פוגשים את תוצאות הגלות אבל עליכם לזכור כי אדם הוא אדם ולא משנים מוצאו, גזעו או דתו. היזהרו משנאת זרים. זכרו כי הלקח המשמעותי של השואה הוא חשיבות קיומם של ערכים הומניסטיים אוניברסליים.

    קיומנו אינו מובטח עדיים כמדינה חופשית ועצמאית. רודנים שטובחים בבני עמם, מכחישי שואה, קיימים עדיין בעולמנו. חובתכם לעשות כל שרק ניתן כדי לחזק את מעמדנו באמצעות חינוך ערכי שהוא המרכיב החשוב ביותר לחוסן הלאומי שלנו.

     בהוקרה,

     עופר  אילות

    מנהל בית הספר

  • "לזכור את העבר, לחיות את ההווה, להאמין בעתיד…" (אבא קובנר)

    אנו יוצאים  למסע, שעבור רבים הוא בעל משמעות אישית  ועבור אחרים הוא בעל משמעות לאומית. הבחירה האישית לצאת למסע מעידה על אחריות ומחוייבות אישית של כל אחד ואחת מכם.

    כמשלחת ייצוגית של התיכון ושל המדינה, אנו יוצאים כדי לזכור ולא לשכוח.

    בעת המסע, הרכינו ראש, הקשיבו והביטו סביב, צרבו את המראות בלבכם כדי שתוכלו להעביר, גם אתם, את המסר לבאים אחריכם.

    חזרו הביתה זקופי ראש וקומה, גאים על קיומה של המדינה, שנולדה על אף השנאה, וגאים על חוזקתה ועוצמתה של התרבות היהודית.

    קחו אתכם כצידה בתרמיל, לדרך של חייכם, את ערכי המשפחה,  הכבוד, הרעות והתקווה.

    מאחלת לכולנו מסע משמעותי.

     ליאור, רכזת שכבה ומנהלת המשלחת

  • תלמידים יקרים,

     המסע לפולין הנו מסע ערכי, מוסרי, אנושי ובעיקר – מסע אל תוך עצמינו.

     אני מזמינה אתכם לאפשר לעצמיכם להרגיש כל גוון של רגש, לשאול שאלות חדשות, פותחות ובעיקר – כאלו המרחיבות את האופקים..

     בעיניי, המסע הנו מסע של למידה- למידה של עם ובעיקר למידה שלנו את עצמינו כבני אדם. אחת השאלות הטובות שתוכלו לשאול את עצמכם בעקבות המסע היא – איזה אדם אני רוצה להיות?

     אני מאחלת לכם להתמסר לחוויה זו ולגדול מתוך התבוננות אמיתית שלכם את עצמכם.

     וכמובן – זכרו להיות הכי טובים שאתם יכולים להיות -להושיט יד לחבר (וגם למי שקצת פחות קרוב אליכם), להישען אחד על השני, לתת ולקבל חיבוק ובעיקר- לשמור אחד על השני.

    אוהבת,ליאן חפץ, יועצת השכבה

  • 18.11.16

    התכנסנו כאן לסיכום המסע לפולין.

    לפני הכל אני רוצה לומר תודה –  תודה לצוות השכבה ולסינדי, שעשה ימים כלילות לפני המסע ובמהלכו, תודה למדריכים (דורון, יואב, יאיר ואבי) , שליוו אותנו בדרך מיוחדת ושונה במסע מיוחד זה, תודה לד"ר עומר שליווה אותנו ומסר ברכות לכולם ומצטער שלא יכול היה להיות כאן איתנו היום, תודה להורים שלכם שאפשרו לנו  והפקידו אתכם בידינו כדי שנוכל ללוות אתכם למסע, תודה ךועד ההורים על כל העזרה ותודה מיוחדת לדניאל טואטי שתרם ואיפשר קבלת מלגות לחברי המשלחת.

    אינני חושבת שניתן לסכם מסע כזה בפעילות אחת או במילים ספורות.

    אני מקווה שהצלחנו במסע זה לגעת באנושיות ולקעקע את האדישות  לרומם את הסובלנות ולרמוס את השנאה.

     אני סבורה שהתובנות, נקודות הציון המשמעותיות – של כל אחד ואחת מאיתנו ממהלך המסע,  הם שילכו איתנו לאורך החיים.

    אין לי ספק שהמסע הזה היה משמעותי עבור כל אחד ואחת מחברי המשלחת.

    אני מבקשת מכל אחד ואחת מכם לחשוב ולהזכר בארוע משמעותי או בתחושה  משמעותית  שעברתם וחשתם במהלך המסע ויחרוט  אותם על לוח לבו וינצור אותם  במחשבתו, כדי שיהוו אבן  דרך עבורו בחיים.

    תהיו טובים….

    אוהבת אתכם , ליאור

  •                      
  • משלחת של מזל

    אחרי תאונה זכוכית נשברה נפתחה שפה הרבה בהלה נהג בבית חולים טיפולים בבית חולים ואצל הרופא עומר אחת שהתעלפה ועוד אחד שפתח את השפה ושוב תאונה הפעם פחות חמורה המראה נתלשה ונהרסה פיספוס של הדרבי בגלל שיחת סיכום של הערב כל הבנות במחזור לקום מוקדם בבוקר טונות של שערות מחנות ריכוז והשמדה על האישה שהכינה תיקים מעורות של בני אדם על הילדה שרק רצתה להביא תרופה לאבא שלה אך זה לא היה מספיק על הבורות ירי הריקים שלא הספיקו להתמלא על הבית כנסת שלא בשימוש היום על העצים הגבוהים על הנוף המרהיב שמתעתע על הכפור על האנשים שהיו צריכים ללכת בתוך ביובים או להתחבא בבורות על האלו שעשו בריחה ממחנה ונספו בדרכם ועל אלו שניצלו בסופו של דבר אנחנו משלחת של מזל כי כל הדברים שקרו לנו מתגמדים לעומת כל הדברים שקרו להם אנחנו משלחת- בני נוער של מזל כי יש לנו מדינה ויש לנו את מי שיגן עלינו ויש לנו את האנשים הכי טובי לב וחמים אנחנו משלחת של מזל מעוד כל כך הרבה סיבות.. המסקנה העיקרית שהגעתי אלייה כשחזרתי מהמסע לפולין היא שהגרמנים שנאו ותראו לאן זה הוביל אותם אז אנחנו צריכים לזכור ולא לשכוח לאהוב את האדם באשר הוא אדם ואסור לנו לשכוח את זה בחזרתי מפולין פתאום המושג פרופורציה מקבל משמעות אחרת – כי אין לנו ארץ אחרת

    לירי בר און יב/6

  • הכל היה מעורפל לפני. זה לא שלא ידעתי מה היה ומה קרה.. כל יום השואה הגיע ניצול לספר,צפיתי בסרט או ראיתי תמונות מהזוועות. שמעתי שיר עצוב או ראיתי ריקוד מרגש. ניסיתי לדמיין,באמת שניסיתי. בכל שנה שעמדתי בצפירה וראיתי במוחי תמונות מהתקופה הנוראית. אבל תמיד משהו היה לי שם חסר,לא ברור. כשהלכתי את אותה הדרך בה הם הלכו. אנשים בדיוק כמונו,רק לפני כמה שנים.ילדים,מבוגרים,זקנים,נשים.. וזה עדיין לא נתפס שבשביל הזה אלפי אנשים הלכו את דרכם האחרונה.זה היה הנוף האחרון שהם ראו,הצעדים האחרונים שעשו,שם הם חיו ונשמו בפעם האחרונה. ירו בהם שם כאילו היו חפץ,דבר מזיק שככה סתם חייבים להיפטר ממנו. הם נפלו שם לבור אחד אחרי השני. עוד אחד ועוד אחד..עד שהפכו לערימת גופות,לקבר אחים. ושם הם עד היום,לקחו מהם את הזכות לחיות. חובתנו היא לשמוע את סיפורם ולחיות למענם,את החיים שלא זכו לחיות…זכיתי להיות חלק מהמסע הזה ולהעריך כל רגע של חיים חופשיים.

    עדי בר לב יב/5

  • תוצאת תמונה עבור בירקנאו
  • המסע לפולין – תשע"ז

    תיכון היובל הרצליה

    דברי מנהלת המסע ,ליאור ברקאי מאירי , בטקס המסכם – בירקנאו

    אנו עומדים כאן על אדמת פולין –  אדמה רוויה בדם.

    אנו עומדים כאן בבירקנאו, לאחר מסע בו חווינו כיצד מכונת ההשמדה הנאצית פעלה כדי למחוק מעל פני האנושות תרבות יהודית, דת יהודית, לאום יהודי.

    אנו עומדים כאן !

    אנו עומדים כאן זקופים וגאים!

    ההלם אל מול מכונת הרצח של גברים, נשים וילדים ;  אין האונים מול הרשע –  משאיר אותי שוב ושוב ללא מילים….

    אין לי תשובה לשאלה – מדוע ?

    אין לי תשובה לשאלה – היכן היה העולם ? היכן היו האנשים ? בני האדם ?

    אני רוצה להאמין שיש לי תשובה לשאלה – היכן נהיה אנחנו כשנעמוד, או אפילו היום כשאנו עומדים, מול רשע כזה?

    אני רוצה להאמין, שלו הייתי חיה בתקופת מלחמת העולם השניה, בתקופה זו, הייתי פועלת כאחד מחסידי אומות העולם.

    אני רוצה להאמין שכל אחד ואחת מכם היה פועל כך.

    אני רוצה להאמין שהיום אני כבר פועלת אחרת, אפילו במעט, אל מול רוע בעולם.

    היו הרבה דברים במסע זה שהותירו אותי מזועזעת והיו כאלה שהותירו אותי נפעמת.

    אני מאמינה שנדע להעלים את הראשונים ולהעצים את האחרונים.

    אני מאמינה שאהבת אדם באשר הוא אדם הוא הבסיס לחברה טובה יותר, העוצמה והכוח של חברה חזקה.

    אני מאמינה שכל אחד ואחת מכם יודעים היום ותדעו, בבוא היום, כדור העתיד של מדינת ישראל, להמשיך ולשמור על המקום שלנו, באמצעות אנושיות ; שתפעלו ותחיו לאורם של ערכי הרעות, הסובלנות והעזרה ההדדית וערכי מוסר אוניברסליים.

    אני מאמינה שהמסע לפולין, החוויות, המראות ובעיקר התובנות אליהם תגיעו עתה ובעתיד, יהיו נר לרגליכם בכל מקום ובכל עת.

    אני מאמינה בכל ליבי שאתם, כיחידים וכקבוצה, תהפכו את העולם שלנו, את המדינה שלנו ואת עצמכם – לטובים יותר.

    תודה, ליאור

  • היום הראשון

    יום רביעי  ה- 26.10.16

    טיסה לוורשה

    לודז'

    רדגאסט

    לינה בוורשה

    לודז'  

    היא העיר השלישית בגודלה בפולין אוכלוסייה בת 742,000 איש (2009). העיר ממוקמת במרכז המדינה, מדרום־ מערב לוורשה. ערב מלחמת העולם השנייה הגיעה הקהילה היהודית בלודז' לכ-225,000–233,000 נפשות (כשליש מאוכלוסיית העיר), והייתה הקהילה היהודית השנייה בגודלה בפולין אחרי ורשה. פעלו בה רשת חינוך יהודית מסועפת, עיתונות יהודית ותיאטרון יידיש

     גטו לודז'

    היה אחד מן הגטאות הגדולים בפולין והיה קרוב למחנה ההשמדה חלמנושטח הגטו היה רק 4 קמ"ר, מתוכם רק 2.5 קמ"ר בנויים. בשטח זה נדחסו למעלה מ-165,000 תושביה היהודים של לודז' וסביבתה, אליהם צורפו עוד כ-40,000 יהודים שגורשו  מגרמניהאוסטריה ואזורים אחרים וכן כ-7,000 צוענים.  בסך הכל עברו בגטו כ-205,000 איש.

     בראש היודנראט (המשטרה היהודית)  של הגטו עמד חיים מרדכי רומקובסקי (18771944שנחשב לאחת הדמויות השנויות ביותר במחלוקת בהיסטוריה של השואה. רומוקובסקי היה משוכנע שפריון יהודי יבטיח את הישרדותו של הגטו ("עבודה למען ההצלה") וישמרו כך על חיי תושביו.

     בשנת 1942 כ-18,000 איש מתו מרעב ובסך הכל, כ- 43,500 אנשים מתו בגטו מרעב ומחלות.

     בגטו לודז' הוקמה מערכת חינוך מהמאורגנות בתולדות הגטאות. לפי הפקודה הגרמנית עברו לתוך הגטו כל בתי הספר העבריים בלודז', שבהם למדו 90% מהתלמידים היהודיים.

    בשנת 1944  היווה גטו לודז', עם 70,000 תושביו, הריכוז הגדול ביותר של יהודים במזרח אירופה. הגטו הפך למחנה עבודה אחד גדול, שבו הישרדות תלויה אך ורק ביכולתת לעבוד.  בקיץ של שנת 1944 החלו הגרמנים בחיסול הגטו והאוכלוסייה שנותרה נשלחה למחנה ההשמדה חלמנו ולאחר מכן לאושוויץ.

     רק 877 יהודים שרדו ביום בו לודז' שוחררה בידי הצבא הסובייטי ב19 בינואר 1945  כולל 12 ילדים. בסך הכל, רק 10,000 מתוך 204,000 היהודים שעברו בגטו לודז' שרדו את המלחמה.

     רדגאסט

    אתר הנצחה הנמצא לא הרחק מבית העלמין היהודי החדש. תחנת הרכבת ברובע רדוגושץ, או בכינוייה ברבים תחנת הטעינה למרישין, הינה אחד המבנים החשובים ביותר הקשורים להיסטוריה של הגטו.

    מכאן שלחו הגרמנים אסירים מגטו ליצמנשטאט למחנות ההשמדה חלמנו ואושוויץ. עתה הפכה התחנה לאנדרטת זיכרון לאסירי הגטו בלודז'.

  • היום השני

    יום חמישי  ה- 27.10.16

    קישור לסרטון שכבת יב ביער לופוחובה

    טיקוצין

    יער לופוחובה

    טרבלינקה

    לינה בוורשה

    טיקוצין-  טיקטין ויער לופוחובה – עיירה במחוז ביאליסטוק , בצפון מזרח פולין.

    היישוב היהודי נוסד במקום ב-1552, בעקבות כתב זכויות שנתן הנסיך במקום ליהודים. ב-1642 הוקם בית כנסת מרהיב הבנוי בצורת מבצר. ברשות היהודים בעיר היו טחנות הקמח ומוקדי מסחר. המסחר בעיר התנהל בימי השוק השבועיים שבמרכזם סחרו יהודים, פולנים ואחרים. עד תקופת השואה התקיימה בעיירה פעילות פוליטית יהודית מגוונת שכללה את תנועת "החלוץ" ובתי ספר ציוניים, דתיים ואחרים. ערב השואה חיו בעיירה כ-2,500 יהודים אשר היוו את רוב האוכלוסייה בעיירה.

    בפרוץ המלחמה הצבא הגרמני כבש את העיירה, כלא את הגברים בכנסייה למשך שלושה ימים ללא מזון ושתייה. במקביל עברו חיילים בבתים ובזזו את מכל הבא ליד. לאחר חודש וחצי נמסרה העיירה לשליטת הסובייטים בהתאם להסכם ריבנטרוב מולוטוב. במשך למעלה משנה חיו יהודי טיקוצין בשקט, בביטחון ובחסות הממשל הסובייטי. ב-22 ביוני 1940 נסוגו הסובייטים מהעיירה עם פרוץ מבצע ברברוסה, המתקפה של הגרמנים על ברית המועצות. ביער לופוחובה נרצחו ע"י מכונות ירייה והושלכו אל הבורות אשר הוכנו מראש . כך נרצחו למעלה מ-2,100 יהודים מקהילת טיקוצין.

     טרבלינקה

    מחנה טרבלינקה היה אחד משלושת מחנות המוות שהוקמו במסגרת "מבצע ריינהרד", שמטרתו היה חיסולה הסופי של יהדות פולין. שני המחנות האחרים היו בלז'ץ וסוביבור. במחנות אלה לא נערכה סלקציה, הכשירים לעבודה לא הופרדו מהאחרים, כולם נידונו למוות. המחנה נבנה בליבו של יער והיה מוסתר היטב. לאחר שהורדו מהרכבת הופשטו האסירים מבגדיהם וחפציהם נלקחו מהם. במתחם המחנה הייתה "מרפאה", שדגל הצלב האדום התנוסס מעליה, אליה נלקחו חולים וזקנים "לטיפול". מעבר לדלתות המרפאה היה בור גדול, כל הנכנס נורה בעורפו ונפל לבור. האחרים נלקחו לתאי הגזים שהופעלו בידי אוקראינים. בתקופה שבין יולי 1942 עד אוגוסט 1943 נרצחו במחנה מעל 850,000 יהודים, ובהם 300,000 יהודי ורשה, ויהודים משאר רחבי פולין וארצות נוספות. באוגוסט 1943 פרץ מרד במחנה, רוב המחנה נשרף פרט לתאי הגזים. האסירים שנותרו במקום הועסקו בפירוק המבנים והגדרות, ובטשטוש עקבות הפשעים שנעשו במקום. לאחר סיום עבודתם נורו כולם. שטח המחנה נחרש, ניטעו בו עצים והוקמה חווה חקלאית

  • היום השלישי

    יום שישי ה-28.10.16

    מיידנק

    נוז'יק

    לינה בוורשה

    מיידנק

    מחנה ריכוז, עבודה והשמדה, שהוקם  בפרברי לובלין, על ידי הנאצים על יד כפר בשם זה בשנת 1941. המחנה נבנה על ידי שבויי מלחמה יהודים שהוחזקו במחנה ליפובה בלובלין. בראשיתו שימש בתור מחנה לשבויים רוסים, ובתהליך איטי הוסב להיות מחנה ריכוז והשמדה ליהודים. רוב האסירים מתו מהתנאים הקשים ששררו במחנה – רעב, תשישות, מחלות, מכות ובמבצעי השמדה המוניים – תאי גזים והוצאות להורג.

    המחנה חוסל ביולי 1944, עם התקרבות הצבא האדום.

    בית-הכנסת נוז'יק

    בית הכנסת הוקם ב-1899. הוא אחד מחמשת בתי הכנסת הגדולים בוארשה במאה ה20.  ייחודו של בית-הכנסת הוא בהיותו אבן פינה בתולדות הנגינה היהודית הדתית. הוא המה מתפללים חובבי נגינה שנהרו אליו אף ממרחקים. בית-הכנסת נחרב בזמן השואה, שוקם בכספים יהודים ובעידוד ממשלת פולין, נחנך בשנת 1983, ומשמש כיום בית-הכנסת המרכזי. כמעט שאין בומתפללים.

  • היום הרביעי

    יום שבת  ה- 29.10.16

    ביקור באנדרטת בית היתומים יאנוש קורצ'אק

    חומות גטו זלוטה וגטו ורשה

    המוזיאון היהודי / מסלול הגבורה (מחליפים)

    אנדרטת בראשית

    העיר העתיקה

    לינה בוורשה

  • יאנוש קורצ'אק

    יאנוּש קוֹרצ'אק נולד ב-22.7.1878 כהנריק גולדשמיט. רופא, מחנך והוגה חינוכי, סופר, פובליציסט ופעיל חברתי יהודי פולני. קורצ'אק פעל רבות  למען זכויות הילד ושוויון הזכויות לילדים. ב-7.10.1912 ייסד וניהל קורצ'אק את "בית היתומים" לילדים יהודיים ובשנת 1919 ייסד מוסד חינוכי נוסף לילדים פולניים בשם "ביתנו".  באותו יום, 6.8.1942 , נשלחו מגטו ורשה 4,000 ילדים ומטפליהם מבתי היתומים בעיר. קורצ'אק נרצח יחד עם חניכיו במחנה ההשמדה טרבלינקה.

  • היום החמישי

    יום ראשון  ה-30.10.16

    גן החיות ורשה

    קילצה

    לינה בקרקוב 

    קילצה

    העיר קילצה נמצאת 180 ק"מ דרומית לוורשה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, היו בקילצה 25,000 יהודים, אליהם נוספו עוד 3000 מגורשים מלודז' והסביבה. בסוף מרץ 1941 הוקם גטו בעיר, שמנה 27,000 איש. ב-20-24 באוגוסט 1942 נשלחו 21,000 יהודים למחנה ההשמדה בטרבלינקה. עד מועד זה מתו בגטו כ-6000 איש בעיקר מרעב, קור וטיפוס. כ-500 יהודים הצליחו להימלט בעת הגירושים, ו-2,000 הנותרים הועברו למחנה לעבודות כפיה, ולאחר מכן נשלחו לאושוויץ ולבוכנוולד. במאי 1943 חוסל הגטו, ושרידי הקהילה נרצחו יחד עם 45 ילדים.

    אחרי המלחמה נאספו בעיירה זו כ-200 יהודים שביקשו לשקם את עצמם. הדבר נתקל בהתנגדות אנטישמית מקומית, שהגיעה לשיאה ב-4 ביולי 1946, בפוגרום בו נרצחו 42 יהודים ונפצעו רבים אחרים.

    תנועת הבריחה

    התנועה יוסדה בפולין על ידי אנשי מחתרת ופרטיזנים יהודים  בסוף שנת 1944 מיד לאחר שחרורה של פולין מגרמניה הנאצית.

    בין המייסדים הבולטים היו יצחק (אנטק) צוקרמן,סגן מפקד המרד בגטו ורשה, שקריאותיו למרד יהודי תרמו למרד הגדול בגטו ורשה. וכן אבא קובנר,מנהיג קבוצת פרטיזנים.

    בפולין שרר אי-שקט פוליטי והיהודים בה סבלו מהתנכרות ומאנטישמיות.עד סוף שנת 1945 נרצחו ברחבי המדינה 350 נפש במהלכו של מסע רציחות. לא היה כל צורך בפעולת הסברה של "הבריחה" שתאיץ ביהודים הנרדפים לנטוש את המדינה.בשנת 1946  אירע פוגרום קיילצה,בו נרצחו 42 יהודים ו-80 נפצעו מתוך 143 היהודים ששהו בעיר, לאחר שבעיר נפוצה עלילת דם על היהודים. פוגרום זה היה אחד הגורמים להתפכחות ניצולי השואה, שקיוו להשתלב בחזרה בפולין.

    חסידי אומות העולם / חיים חפר

    "אני שומע את הכינוי "חסידי האומות", ואני מנסה לחשוב על האנשים, שנתנו  מסתור ומחסה.

    אני מנסה לחשוב, ושומע ושואל: לו הייתי במקומם -– מה הייתי עושה?

    האם אני, בתוך אוקיינוס של שנאה, מול עולם מתמוטט ובוער, האם אני הייתי נותן מסתור לבן עם אחר?

    האם אני הייתי מוכן? האם בני משפחתי היו מוכנים לחיות בפחד מתמיד כזה בתוך הרחוב, בין השכנים? לחלום בלילות את צעדם הכבד והמאיים של התליינים?

    מוכן להמשיך ולהלך בין מטחי היריות ולהבי הסכינים בתוך לחשי הרכילות ומלמולי השמועות ותקוות המלשינים – וכל זאת לא לילה אחד, לא חודש, אלא שנים!

    וכל זאת -– בלי לבקש שכר מן הקורבנות, רק את לחיצת-ידם.

    וכל זאת –- רק מפני שאדם לאדם חייב להיות אדם.

    ואני חוזר ושואל את עצמי, עכשיו ומכאן: האם אני, האם אני הייתי מוכן?

    בתוך המלחמה הנוראה -– הם-הם שעמדו יום-יום בקרב, והם הצדיקים שבסדום, שבזכותם העולם לא חרב.

    הם, בתולדותיו של עמי הרצוח, החנוק, הירוי והמת, היו עמודי החסד והרחמים, שעליהם העולם עומד.

    ובפניהם, בפני גבורתם, שהיא עדיין לנו חידה, אנחנו, היהודים, נרכין את ראשנו –  בתודה".

  • היום השישי

    יום שני  ה- 31.10.16

    אושוויץ

    קז'ימייז'

    לינה בקרקוב

    "מבקר!

    ראה את שרידי המחנה הזה והרהר:

    מכל ארץ אשר ממנה אתה בא – אתה אינך זר.

    עשה שהמסע שלך לא יהיה חסר ערך –

    על מנת שמותנו לא יהיה חסר ערך.

    עבורך ועבור ילדיך, יהיה האפר של אושוויץ

    להתראה

    עשה שהפרי הנורא של שנאה,

    אשר את עקבותיו ראית כאן, לא ינביט זרע חדש

    לא מחר ולא לעולם!"

    קז'ימייז'

    קז'ימייז' היום הוא  פרבר של קרקובולשעבר עיר עצמאית ליד קרקוב. במחצית המאה ה-14 בימיו של המלך קז'ימייז' השלישי שכונה "הגדול", התפתחה העיר מבחינה מסחרית, מדעית, תרבותית, אדריכלית בעת שעודד ואפשר ליהודים להתיישב בעיר על מנת לפתחה מבחינה כלכלית וליהודים הוענקו זכויות רבות.

    רובע קז'ימייז' היה נטוש ומרושש קרוב ל-45 שנים, אך התחייה מחדש של האזור הגיעה עם הצלחתו של הסרט "רשימת שינדלר"שצולם במקום בשנת 1993 על ידי סטיבן שפילברג.

  • היום השביעי

    יום שלישי ה- 1.11.16

    גטו קרקוב

    בירקנאו

    טיסה לארץ

    קרקוב

    שוכנת על גדות נהר הוויסלה, העיר השנייה בגודלה ואחת מעריה העתיקות של פולין, היתה בעבר בירת פולין.

    מאז ימי הביניים הייתה בקרקוב אחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות באירופה. בשנת 1495 גורשו היהודים מקרקוב לעיר חדשה שנקראה קז'ימייז' (קוזמיר בפי היהודים). במשך השנים, קוזמיר הפכה לפרבר של קרקוב.

    בתחילת 1941 חויבו כל היהודים לעבור לגטו, אשר הוקם באחד הפרברים של העיר ומאוחר יותר צורפו אליו גם היהודים מהעיירות הסמוכות. מהגטו בוצעו מספר משלוחים למחנות המוות עד לחיסולו הסופי במרץ 1943.

    בקרקוב נמצא גם מפעלו של אוסקר שינדלר ועוד מספר מקומות אשר הופיעו בסרט המפורסם "רשימות שינדלר".

    אושוויץ- בירקנאו

    מחנה ריכוז והשמדה, הגדול מבין כ-200 מחנות הריכוז והעבודה של הנאצים. בבירקנאו פעלו תאי הגזים והמשרפות של מרכז ההשמדה של אושוויץ ושאר המחנות היוו מחנות עבודה.

    לאושוויץ הגיעו משלוחים מכל אירופה הכבושה –  מצרפת, יוון, צ'כוסלובקיה, גרמניה, הונגריה ומדינות נוספות. לא רק יהודים, אלא גם כ-20,000 צוענים גורשו לבירקנאו. רובם הגדול נרצחו בתאי הגזים.

    בעת שנשלחו למחנות העבודה, נרשמו האסירים ומספר קועקע על אמת ידם השמאלית. כך נעשה גם לאלה שנשלחו ישירות לאושוויץ 1.

    אסירי המחנה סבלו מחרפת רעב קשה וסבלו ממגפות של טיפוס, שחפת, כינים, זיהומים ובעיות מעיים, עקב התזונה הגרועה. הם שוכנו בצריפים עצומים, שכונו בלוקים, כשבכל בלוק שכנו כ-1,000 אסירים.

    נוסף לאותם שנבחרו בסלקציה לעבודה, הייתה עוד קבוצה קטנה, שבינתיים ניצלה ממוות. אותם הקורבנות שנבחרו לניסויים רפואיים, בהם עיקרו נשים יהודיות, ונערכו ניסויים גם בנשים הרות, גמדים, בתאומים ובילדים. בראש מערכת הרופאים שערכו ניסויים אלה עמד יוזף מנגלה, שקיבל את הכינוי "השטן מאושוויץ".

    ההתנגדות –הצורה השכיחה ביותר הייתה העזרה ההדדית. התנגדות נפוצה נוספת הייתה בריחה: 667 אסירים, רובם פולנים, רוסים ויהודים, ברחו בתנאים הקשים ביותר. אולם 270 מהבורחים נתפסו לא הרחק מהמחנה והוצאו להורג. התנגדות נוספת באה לידי ביטוי בהרס של לפחות תא גזים אחד. כל המשתתפים נפלו בקרב. לפני כן חלק מהם התחילו לרשום יומנים ובהם תיארו בפירוט את אירועי המחנה. היומנים הוסתרו מתחת לאדמה. אחרי המלחמה נתגלו היומנים ונתנו תיעוד משמעותי ומזעזע אודות מעשי הנאצים באושוויץ.

    באמצע ינואר 1945 החל הצבא הסובייטי במתקפה לכיוון קראקוב ואושוויץ. הנאצים החלו בנסיגה חפוזה. 58,000 האסירים, רובם יהודים, נשלחו אל מחוץ למחנה ב"צעדת המוות". רוב הצועדים נספו במהלך הצעדה, אחרים נרצחו כבר לפני צאתם את המחנה.

    בשעות אחר הצהריים של ה-27 בינואר 1945 נכנסו חיילי הצבא האדום לאושוויץ. הם מצאו בבירקנאו את גופותיהם של 600 אסירים, שנרצחו בידי הנאצים שעות ספורות לפני שחרור המחנה. ביום השחרור נמצאו באושוויץ 7,650 אסירים חולים ובאפיסת כוחות.

    אושוויץ הייתה בית הקברות הגדול ביותר בתולדות האנושות.

    מספר היהודים שנרצחו בתאי הגזים של בירקנאו נאמד בקרוב למיליון וחצי גברים, נשים וטף.

  • המסע לפולין – תשע"ז

    תיכון היובל הרצליה

    דברי בטקס המסכם – בירקנאו  1.11.16

    אנו עומדים כאן על אדמת פולין –  אדמה רוויה בדם.

    אנו עומדים כאן בבירקנאו, לאחר מסע בו חווינו כיצד מכונת ההשמדה הנאצית פעלה כדי למחוק מעל פני האנושות תרבות יהודית, דת יהודית, לאום יהודי.

    אנו עומדים כאן !

    אנו עומדים כאן זקופים וגאים!

    ההלם אל מול מכונת הרצח של גברים, נשים וילדים ;  אין האונים מול הרשע –  משאיר אותי שוב ושוב ללא מילים….

    אין לי תשובה לשאלה – מדוע ?

    אין לי תשובה לשאלה – היכן היה העולם ? היכן היו האנשים ? בני האדם ?

    אני רוצה להאמין שיש לי תשובה לשאלה – היכן נהיה אנחנו כשנעמוד, או אפילו היום כשאנו עומדים, מול רשע כזה?

    אני רוצה להאמין, שלו הייתי חיה בתקופת מלחמת העולם השניה, בתקופה זו, הייתי פועלת כאחד מחסידי אומות העולם.

    אני רוצה להאמין שכל אחד ואחת מכם היה פועל כך.

    אני רוצה להאמין שהיום אני כבר פועלת אחרת, אפילו במעט, אל מול רוע בעולם.

    היו הרבה דברים במסע זה שהותירו אותי מזועזעת והיו כאלה שהותירו אותי נפעמת. 

    אני מאמינה שנדע להעלים את הראשונים ולהעצים את האחרונים.

    אני מאמינה שאהבת אדם באשר הוא אדם הוא הבסיס לחברה טובה יותר, העוצמה והכוח של חברה חזקה.

    אני מאמינה שכל אחד ואחת מכם יודעים היום ותדעו, בבוא היום, כדור העתיד של מדינת ישראל, להמשיך ולשמור על המקום שלנו, באמצעות אנושיות ; שתפעלו ותחיו לאורם של ערכי הרעות, הסובלנות והעזרה ההדדית וערכי מוסר אוניברסליים.

    אני מאמינה שהמסע לפולין, החוויות, המראות ובעיקר התובנות אליהם תגיעו עתה ובעתיד, יהיו נר לרגליכם בכל מקום ובכל עת.

    אני מאמינה בכל ליבי שאתם, כיחידים וכקבוצה, תהפכו את העולם שלנו, את המדינה שלנו ואת עצמכם – לטובים יותר.

    תודה, ליאור

  • הנחיות לנוסע-המסע לפולין תשע"ז

    הנחיות והוראת -חוזר המסע תשע"ז 

    הכנה למסע -רשימת תאריכים

    הנחיות ועבודת הגשה ראשונה לקראת המסע לפולין תשע"ז 2017

 המסע לפולין תשע"ו 2016

  •  סרטון יוטיוב שהכינו המארחים של המשלחת בבית הספר בפולין

    הקלק לצפייה בחדשות הטלוויזיה הפולנית המשדרת סרטון מאחד הטקסים של משלחת תיכון היובל

    הקלק לצפייה בתמונות מטקס של משלחת תיכון היובל שעלו לאתר הפייסבוק של הטלוויזיה בפולין 

     הקלק לצפייה בתמונות המפגש של משלחת תיכון היובל עם בני נוער בצ'סטחובה 

     גלריית התמונות מהמסע

  • תלמידי  שכבת י"ב  יקרים,

    יוצאים אתם למסע מיוחד, למחוזות שהיו ואינם, על מנת להתייחד עם זכרם של אחינו, בני העם היהודי ועל מנת ללמוד יותר מקרוב על השואה שארעה לפני כשבעים שנים.

    זיכרון השואה הפך לנדבך מהותי בזהותנו כעם, הוא משפיע על חיינו ללא הרף ומחייב אותנו לזכור ולהזכיר את הקלות הבלתי נסבלת, שבה אנשים איבדו צלם אנוש, עינו, רצחו והתעללו בחפים מפשע אך ורק בשל היותם בני העם היהודי.

    יוצאים אתם למסע, עת במדינת ישראל אנו חווים לאחרונה גילויים מדאיגים של גזענות ואי קבלת האחר. רק לאחרונה היינו עדים לרצח של תינוק פלסטינאי שנרצח על לא עוול בכפו ולרצח נערה שהשתתפה במצעד הגאווה. אירועים אלו ונוספים כמותם מאפיינים לצערנו את ההוויה היום יומית שלנו.  אני מקווה שהמסע אליו אתם יוצאים יסייע לכם בהבנה כי חובה עלינו לנטרל התנהגויות אלו. אני מקווה כי תפתחו רגישות לאחר ועם שובכם לארץ תפעלו למען שיפור פני החברה בה אנו חיים.

    במהלך המסע, תחשפו לתרבות המפוארת של יהדות פולין, תבקרו בבתי כנסת, בבתי קברות ותתוודעו להשפעה הרבה שהייתה ליהודי פולין על סביבתם.  אני מקווה כי בעקבות המסע יתחזק  בקרבכם הקשר למורשת של העם היהודי ויתחזקו בקרבכם רגשות הגאווה על היותכם חלק מהעם ובנוסף אני מקווה כי תחזרו עם התחושה כי אין לנו ארץ אחרת מלבד ארץ ישראל.

    המסע לפולין איננו טיול רגיל, זהו מסע מטלטל ועוצמתי מאוד. מסע בו תמצאו את עצמכם מזילים דמעה או חשים צביטה בלב. היעזרו זה בזה ובמורות כדי להתגבר על הקשיים ויחדיו תצלחו את המסע בגבורה.

    מההיכרות שלי עמכם כשכבה מקסימה, אני סומכת עליכם ובטוחה כי תתנהגו למופת. אני משוכנעת שתייצגו את מדינת ישראל ואת תיכון היובל בכבוד ואני מקווה כי תשובו הביתה עמוסי חוויות, בריאים בגופכם ונפשכם, עם הרצון והיכולת להנחיל את שחוויתם לדורות הבאים. שמרו על עצמכם!

               מאחלת לכם מסע מוצלח,

                    מרלין בן-עמי
    מנהלת ביה"ס

  • תלמידים יקרים,

    אתם יוצאים ממש עוד רגע למסע חייכם, מסע חשוב ומשמעותי. מסע בעבר אפל שבתוכו סיפורן של קהילות גדולות ומיוחדות. לא קל לפגוש במסע את סיפורי העבר.

    אני בטוחה שבכל שנותיכם בתיכון הכנו אתכם למסע זה והענקנו לכם מספיק כלים להתמודד עם חוויות אלו.  במהלך המסע תחזרו בזמן לימי קהילת יהודי פולין המשגשגת עד החורבן הגדול ביותר שחווה העם היהודי. כולי תקווה שתשובו ממנו עם תובנות רבות הן אישיות והן ציבוריות. שהמסע יחבר אתכם לקולקטיב בו אתם חיים שיסייע לכם לראות את האחר ולקחת חלק פעיל בחברה.

    אני מאחלת לכם מסע משמעותי ומוצלח שממנו תשובו בוגרים, אפילו אחרים. זכרו את מטרות המסע אתם העדים, השגרירים, הדור הצעיר. שורדי השואה והעם היהודי כולו זקוק לכם להיות עדיו, זקוק לדור חדש של עדים שיזכור ולא ישכח. יום אחד אתם תספרו לילדכם על השבוע בו השתתפתם במשלחת לפולין ועל חשיבות העברת המסרים הלאה.

    סעו בשלום וחזרו בשלום, אני בטוחה שתפיקו את המרב מהמסע ותעניקו לי גאווה בהתנהגות נאותה ובהיותכם שגרירים מצוינים לבית הספר ולמדינת ישראל. שאו בגאווה את הדגל, שירו בקול גדול את התקווה וזכרו ש"אין לנו ארץ אחרת".

    ברצוני להודות למרלין בן עמי- מנהלת ביה"ס, דפנה שרון- זמסקי – מנהלת המסע, לצוות שכבת יב' המדהימות ולמורות הנהדרות המצטרפות למסע, תודה ענקית לכולכן! אין זה מובן מאליו! עבודתכן תיזכר לדורות.

    בברכת מסע מוצלח – מחכה לכולכם כאן.

    יעל ענבי
    רכזת שכבת י"ב

  • תלמידים יקרים,

    התחלנו את המסע הזה ביחד לפני מספר חודשים, כאשר שיאו יהיה בפולין. חשוב לי להדגיש, זהו מסע שמתחיל עכשיו, אך לא יגמר אי פעם. אני רוצה שבמסגרתו תלמדו להתבונן פנימה ולראות איך אתם יכולים להשפיע על העולם, איך אתם יכולים לשנות את הסביבה והחברה שלכם, כדי שהעולם שבו אנו חיים יהיה מקום טוב יותר, מקום בטוח יותר לנו ובעיקר לחלשים יותר בחברה.

    אני בטוחה שבזמן השהיה בפולין אתם תייצגו את ישראל בצורה הטובה ביותר, אתם תנהגו בצורה המכבדת כלפי המקומיים ונותני השירות שלנו. אין לי ספק שאתם תעזרו לחבריכם והם יעזרו לכם להתמודד עם המראות ועם הסיפורים וכמובן גם לצוות של המחנכים והמדריכים שמלווים אתכם.

    שנחזור הביתה בשלום,

    דפנה שרון-זמסקי

    מנהלת המסע

  • תאריך

    מסלול

    מקום לינה

    20.10.2015   יום ג'

    ורשה

    ביאליסטוק

    21.10.2015   יום ד'

    לופוחובה ,טרבלינקה

    לובלין

    22.10.2015   יום ה'

    לובלין מידאנק ביחווה

    לובלין

    23.10.2015   יום ו'

    קיילצה, קרקוב

    קרקוב

    24.10.2015   שבת

    קרקוב

    קרקוב

    25.10.2015   יום א'

    אושוויץ בירקנאו

    קרקוב

    26.10.2015  יום ב'

    רקוביצי צ'נסטוחובה

    בבית…

  • היום הראשון – וארשה

    בית הקברות היהודי בוורשה

    בית הקברות היהודי בוורשה ממוקם ברחוב אוקופובה שברובע וולה, והוא אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים בעולם, ומאחרוני בתי הקברות היהודים הפעילים בפולין.

    שטחו של בית הקברות, שהוקם ב-1806, הוא כ-330 דונם וכ-200,000 המצבות הפזורות בו משתייכות לחלקה אורתודוכסית, חלקה קונסרבטיבית, חלקת ילדים, חלקה צבאית ולקבר אחים של קורבנות גטו ורשה. קבורים בו גם מנהיגים ופעילים ציוניים שנספו בשואה. חלק מן המצבות עוצבו על ידי אמנים ופסלים.

    בבית הקברות מצוי קבר אחים של יהודים רבים, שנרצחו על ידי הנאצים, או שנפטרו ממחלות שפרצו בגטו עקב תנאי החיים הקשים, שהיו מנת חלקם של היהודים בגטו. מספרם של המתים בגטו היה כה רב, שגופותיהם נערמו ברחובותיו, ולחברה קדישא לא היתה ברירה אלא לקבור אותם בקבר אחד, ללא טקס אישי או ציון שמות הנקברים. בבית הקברות טמונים גם אישים בולטים בהיסטוריה של פולין, של העיר ושל הקהילה היהודית, וביניהם, הסופרים אברהם שלום פרידברג, ש. אנסקי וי"ל פרץ, וראש היודנראט בגטו אדם צ'רניאקוב.

    כמו כן, בסמוך לכניסה לבית הקברות תוכלו להבחין באנדרטה לזכרו של יאנוש קורצ'אק (הנרי גולדשמיט), הרופא והמחנך הנערץ, שנרצח במחנה ההשמדה טרבלינקה.

    גן קרשינסקי

    נחשב לגן של היהודים. הגן שימש כמקום בילוי וטיול בשבתות. בכל יום היה הגן מלא בצעירים יהודיים, זוגות אוהביםפנסיונרים וחסידים שהיו בדרכם לבתיהם מהחדר. בגן נהגו לבקר גם ילדים יהודים פשוטי עם וסוחרים זעירים. נוצרים כמעט שלא ביקרו בגן זה. אחרי שפרצה המלחמה והופצו גזרות הנאצים נאסר על היהודים לבקר בגנים ציבוריים וגן קרשינסקי הוצא מחוץ לתחום הגטו, החומה עברה ממש על סף הגן.הפולנים המשיכו באורח חייהם הרגיל, בילו בגן השתעשעו על הקרוסלה הגדלה שהייתה בגן כאשר כמה מטרים מהם מתחולל גיהינום חי עלי אדמות.

    דרך הגבורה

    אנדרטה העשויה 16 אבני גרניט, שהוקמה בשנת 1988, במלאת 45 שנה לפרוץ מרד גטו ורשה, לזכר 450,000 יהודי הגטו שנספו בשואה בין השנים 1940 – 1943.

    האנדרטה היא בעצם מסלול בתוך ורשה, המסומן ע"י אבנים, לאורך הדרך שבה הובלו יהודי הגטו לאומשלגפלאץ, כיכר השילוחים, ולכן נקראת גם "דרך הגבורה". המסלול עובר במפקדת השילוחים של ה-SS, בבונקר מורדי גטו ורשה ברחוב מילא 18 ומסתיים באנדרטת רפפורט המסמלת את הגבורה ואת דרכם האחרונה של יהודי ורשה.

    גטו וורשה

    ב-12 באוקטובר 1940 שידר הרדיו הגרמני פקודה מאת מנהל מחוז וורשה- להקים אזור מגורים יהודי, שיהודי וורשה יוכלו לגור רק בו. על היהודים נגזר לעזוב את שאר חלקי העיר, כאשר בו זמנית הוטל על מי שאינו יהודי לעזוב את האזור המיועד לגטו. הגטו הוקף בחומות, כשמידי פעם צומצם שיטחו, והוא חולק לשני חלקים מרכזיים- הגטו הגדול והגטו הקטן. במעברים הורשו לעבור רק חיילי המשמר הגרמני ותושבים אריים. החל מה-16 בנובמבר לא הורשו יהודים לצאת אל עסקיהם ומפעליהם אשר היו מחוץ לחומות הגטו. השערים ננעלו, עסקי היהודים נסגרו והועברו לידי הגרמנים. היה צורך ברישיון מיוחד על מנת לצאת מהגטו. החל מנובמבר 1941 הוטל עונש מוות על מי שיצא באופן לא חוקי מהגטו. הצפיפות בגטו הייתה בלתי נסבלת, הרחובות היו מוצפים בני אדם, חולים, קבצנים, גוססים אשר התגוללו ברחובות. בעקבות התנאים גם התמותה הלכה וגדלה. בקיץ 1942 נשלחו רבים מיהודי הגטו להשמדה, במה שקרוי ה"שילוח הגדול". באפריל 1943 פרץ המרד הגדול בגטו וארשה שבעקבותיו חוסל הגטו.

    אומשלאגפלאץ

    זוהי מילה בגרמנית, שפירושה "כיכר המשלוחים". זהו כינוי לרחבה הגדולה הנמצאת בתוך גטו ורשה, בין בית החולים היהודי לבין מפקדת הגסטאפו אשר חיברה בין הגטו ובין החלק הפולני של העיר. עם תחילת העברת יהודי הגטו אל מחנה ההשמדה טרבלינקה, ביולי 1942, החליטו הנאצים להשתמש בכיכר כמקום שבו ירוכזו היהודים לפני העמסתם ברכבות. כ- 7000 יהודים הועברו בכל יום, ובמשך כמעט חודשיים הועברו כמעט 300,000 יהודים מהגטו אל מותם

  • היום השני – יער לופוחובה, טרבלינקה

    השמדת יהודי טיקוצין ביער לופוחובה

    באוגוסט 1941 הגיעו אנשי גסטפו ליער ופקדו על חפירת שלושה בורות ירי, התושבים הניחו שהבורות נדרשים לצורך הסתרת טנקים ודלק.

    ב25 באוגוסט1941,, הגיעו אנשי הגסטפו מצוידים במשאיות ענק , ולקחו את הגברים היהודים בקבוצות ליער לופוחובה, שם העמידו אותם על שפת הבור וירו בהם במכונת ירייה אל מותם. באותו יום נהרגו מעל 1,400 מיהודי טיקוצין. בלילה כוסו הבורות בידי פולנים מקומיים בהשגחת הגרמנים. הגרמנים סיפרו לפולנים שמונחות שם גופותיהם של חללי מלחמה המובאות לקבורה. למחרת, בלוויית חיילים פולנים, עברו הגרמנים מבית לבית, הוציאו את כל הנשים, הזקנים והחולים שלא התייצבו ביום הראשון וריכזו אותם בכיכר השוק, למעלה מ-700 נפש. הגרמנים העמיסו גם אותם על משאיות

    והובילו אותם ליער לופוחובה, שם הושלכו אל תוך הבור השני ומכונות הירייה פתחו באש.

    לאחר מכן כיסו הפולנים את הבור השני. אלה שהצליחו להימלט נתפסו לאחר מכן והובלו לבור השלישי רק מתי מעט מן הקהילה הגדולה של יהודי טיקוצין  נותרו בחיים.

    טרבלינקה

    בשלב השלישי של הפתרון הסופי, טרבלינקה היה אחד משלושת מחנות המוות שהוקמו במסגרת "מבצע ריינהרד", שמטרתו היתה חיסולה הסופי של יהדות פולין. שני המחנות האחרים היו בלז'ץ וסוביבור. במחנות אלה לא נערכה סלקציה, הכשירים לעבודה לא הופרדו מהאחרים, כולם נידונו למוות. המחנה נבנה בליבו של יער והיה מוסתר היטב. לאחר שהורדו מהרכבת הופשטו האסירים מבגדיהם וחפציהם נלקחו מהם. במתחם המחנה הייתה "מרפאה", שדגל הצלב האדום התנוסס מעליה, אליה נלקחו חולים וזקנים "לטיפול". מעבר לדלתות המרפאה היה בור גדול, כל הנכנס נורה בעורפו ונפל לבור. האחרים נלקחו לתאי הגזים שהופעלו בידי אוקראינים. בתקופה שבין יולי 1942 עד אוגוסט 1943 נרצחו במחנה מעל 850,000 יהודים, ובהם 300,000 יהודי ורשה, ויהודים משאר רחבי פולין וארצות נוספות. באוגוסט 1943 פרץ מרד אסירים במחנה, ורובו נשרף פרט לתאי הגזים. האסירים שנותרו במקום הועסקו בפירוק המבנים והגדרות, ובטשטוש עקבות הפשעים שנעשו במקום. לאחר סיום עבודתם נורו כולם. שטח המחנה נחרש, ניטעו בו עצים והוקמה חווה חקלאית.

  • היום השלישי – לובלין, מיידנק, ביחווה

    לובלין

    כאשר הנאצים כבשו את פולין, בשנת 1939, היו בעיר כמעט 40,000 יהודים. כעבור זמן קצר נדרשו היהודים לענוד טלאי צהוב, וכל החנויות והעסקים שלהם היו צריכים להזדהות. בהמשך רוכזו היהודים ברובע היהודי של העיר ובו הוקם הגטו. באוקטובר 1941 החלו ההכנות לחיסול המתכונן של הגטו. כחודש לאחר מכן נשלחו עובדים לבניית מחנה מיידנק. במרץ 1942 הודיע מפקד האס-אס של מחוז לובלין על גירוש היהודים מהגטו למחנה ההשמדה בלז'ץ. באחד הימים השומרים הגרמנים והאוקראינים סגרו את הגטו וערכו חיפוש בבתים. הם תפסו את מרבית המסתתרים שנרצחו במקום. במשך חודש ימים גורשו מרבית תושבי הגטו ונרצחו במחנה בלז'ץ.
    מיידאנק

    מחנה ריכוז, עבודה והשמדה, שהוקם על ידי הנאצים על יד כפר בשם זה בשנת 1941. בראשיתו שימש בתור מחנה לשבויים רוסים, ובתהליך איטי הוסב להיות מחנה ריכוז והשמדה ליהודים. רוב האסירים מתו מהתנאים הקשים ששררו במחנה- רעב, תשישות, מחלות, מכות ובמבצעי השמדה המוניים – תאי גזים והוצאות להורג. המחנה חוסל ביולי 1944, עם התקרבות הצבא האדום.

  • היום הרביעי – קיילצה, קרקוב

    תוך צוואתה של ילדה יהודיה, נכתב ב- 1943

     רוצה אני לבקשכם שלא תשכחו את המתים,

    רוצה אני להתחנן לפניכם ולבקשכם בכל לשון של בקשה,

    שתנקמו את נקמתנו באותם הפושעים שידם האכזרית, הוציאה אותנו מן החיים.

    רוצה אני שתקימו לנו יד , מצבה שתגיע עד השמיים, שכל העולם כולו יראה,

    פסל, לא משיש ולא מאבן, אלא ממעשים טובים. כי מאמינה אני באמונה שלמה,

    שרק מצבה כזו עשויה להבטיח לכם ולילדיכם עתיד טוב יותר, ואז לא ישוב אותו רשע שהשתלט על העולם והפך את החיים לגיהנום.

  • היום החמישי – קרקוב

    חסידי אומות העולם / חיים חפר

    "אני שומע את הכינוי "חסידי האומות", ואני מנסה לחשוב על האנשים שנתנו  מסתור ומחסה.  אני מנסה לחשוב, ושומע ושואל: לו הייתי במקומם -– מה הייתי עושה?

    האם אני, בתוך אוקיינוס של שנאה, מול עולם מתמוטט ובוער, האם אני הייתי נותן מסתור לבן עם אחר?

    האם אני הייתי מוכן? האם בני משפחתי היו מוכנים לחיות בפחד מתמיד כזה בתוך הרחוב, בין השכנים? לחלום בלילות את צעדם הכבד והמאיים של התליינים?

    מוכן להמשיך ולהלך בין מטחי היריות ולהבי הסכינים בתוך לחשי הרכילות ומלמולי השמועות ותקוות המלשינים – וכל זאת לא לילה אחד, לא חודש, אלא שנים!

    וכל זאת -– בלי לבקש שכר מן הקורבנות, רק את לחיצת-ידם.

    וכל זאת –- רק מפני שאדם לאדם חייב להיות אדם.

    ואני חוזר ושואל את עצמי, עכשיו ומכאן: האם אני, האם אני הייתי מוכן?

    בתוך המלחמה הנוראה -– הם-הם שעמדו יום-יום בקרב, והם הצדיקים שבסדום, שבזכותם העולם לא חרב.

    הם, בתולדותיו של עמי הרצוח, החנוק, הירוי והמת, היו עמודי החסד והרחמים, שעליהם העולם עומד.

    ובפניהם, בפני גבורתם, שהיא עדיין לנו חידה, אנחנו, היהודים, נרכין את ראשנו –  בתודה".

  • היום השישי – אושוויץ, בירקנאו

    אושוויץ- בירקנאו

    מחנה ריכוז והשמדה, הגדול מבין כ-200 מחנות הריכוז והעבודה של הנאצים. בבירקנאו פעלו תאי הגזים והמשרפות של מרכז ההשמדה של אושוויץ ושאר המחנות היוו מחנות עבודה.  לאושוויץ הגיעו משלוחים מכל אירופה הכבושה –  מצרפת, יוון, צ'כוסלובקיה, גרמניה, הונגריה ומדינות נוספות. לא רק יהודים, אלא גם כ-20,000 צוענים גורשו לבירקנאו. רובם הגדול נרצחו בתאי הגזים.

    בעת שנשלחו למחנות העבודה, נרשמו האסירים ומספר קועקע על אמת ידם השמאלית. אסירי המחנה סבלו מחרפת רעב קשה וסבלו ממגפות של טיפוס, שחפת, כינים, זיהומים ובעיות מעיים, עקב התזונה הגרועה. הם שוכנו בצריפים עצומים, שכונו בלוקים, כשבכל בלוק שכנו כ-1,000 אסירים.

     נוסף לאותם אלה שנבחרו בסלקציה לעבודה, הייתה עוד קבוצה קטנה שניצלה ממוות. אותם הקורבנות שנבחרו לניסויים רפואיים, בהם עיקרו נשים יהודיות, ונערכו ניסויים גם בנשים הרות, גמדים, בתאומים ובילדים.

    בראש מערכת הרופאים שערכו ניסויים אלה עמד יוזף מנגלה, שקיבל את הכינוי "השטן מאושוויץ".

    ההתנגדות –הצורה השכיחה ביותר הייתה העזרה ההדדית. התנגדות נפוצה נוספת הייתה בריחה: 667 אסירים, רובם פולנים, רוסים ויהודים, ברחו בתנאים הקשים ביותר. אולם 270 מהבורחים נתפסו לא הרחק מהמחנה והוצאו להורג. התנגדות נוספת באה לידי ביטוי בהרס של לפחות תא גזים אחד. כל המשתתפים נפלו בקרב. לפני כן חלק מהם התחילו לרשום יומנים ובהם תיארו בפירוט את אירועי המחנה. היומנים הוסתרו מתחת לאדמה. אחרי המלחמה נתגלו היומנים ונתנו תיעוד משמעותי ומזעזע אודות מעשי הנאצים באושוויץ.

    באמצע ינואר 1945 החל הצבא הסובייטי במתקפה לכיוון קראקוב ואושוויץ. הנאצים החלו בנסיגה חפוזה. 58,000 האסירים, רובם יהודים, נשלחו אל מחוץ למחנה ב"צעדת המוות". רוב הצועדים נספו במהלך הצעדה, אחרים נרצחו כבר לפני צאתם את המחנה. בשעות אחר הצהריים של ה-27 בינואר 1945 נכנסו חיילי הצבא האדום לאושוויץ. הם מצאו בבירקנאו את גופותיהם של 600 אסירים, שנרצחו בידי הנאצים שעות ספורות לפני שחרור המחנה. ביום השחרור נמצאו באושוויץ 7,650 אסירים חולים ובאפיסת כוחות. אושוויץ הייתה בית הקברות הגדול ביותר בתולדות האנושות.

    מספר היהודים שנרצחו בתאי הגזים של בירקנאו נאמד בקרוב למיליון וחצי גברים, נשים וטף.

  • היום השביעי – רקוביצי, מפגש בני נוער בצ'נסטחובה

    בית הקברות רקוביצקי

    בבית הקברות רקוביצקי בקרקוב קבורים חללי ארץ ישראל אשר התגייסו לצבא הבריטי במלחמת העולם השניה ונפלו בידי הצורר  הנאצי .

    צ'נסטוחובה

    עיר בדרום מערב פולין, על גדות נהר הוארטה. העיר מקודשת לפולנים הקתולים, ומהווה מוקד עלייה לרגל, בעיקר בגלל הסמל שלה- המדונה השחורה, הנמצאת במנזר עתיק מהמאה ה-14.

    ערב מלחמת העולם השנייה היו בעיר כמעט 30,000 יהודים. העיר נכבשה על ידי הגרמנים בספטמבר 1939, ומיד החלו בה חוקים נוקשים נגד היהודים (סרט לבן של מגן דוד, נישול מבתים ועוד). בשנת 1941 הוקם בעיר גטו, שאליו הגיעו במהלך הזמן עשרות אלפי יהודים מהסביבה. רבים מהם הועסקו במפעלי הנשק והמתכות שהיו מצויים בעיר. היה זה הגטו השלישי בגודלו בשטח הגנרל-גוברנמן.

    ביום כיפור 1942 הגיעה לעיר יחידת אס-אס מלווה ביחידת עזר אוקראינית על מנת לגרש את מרבית יהודי הגטו להשמדה. בלילה הודלקו לראשונה פנסי הרחוב בגטו החשוך והיהודים נקראו ברמקולים להתייצב בכיכר השוק הישנה עד לפנות בוקר. אלפים נשלחו ברכבות אל מחנה ההשמדה טרבלינקה, תוך כדי שקרים שהם נשלחים למחנות עבודה.

    בסופו של דבר נשלחו אל מותם במשך חודשיים ימים כמעט 40,000 יהודים, ויותר מ- 2000 התחבאו בזמן הגירושים בתוך שטח הגטו או בתוך המפעלים. 5000 יהודים אחרים הושארו על מנת לעבוד במפעלים של הגרמנים.

    בשנים שלאחר מכן המשיכו גירושים נוספים למחנות ההשמדה, אך ב- 22 ביולי 1943 פוצצו כל בתי הגטו הישן ויהודים שהסתתרו בו נשרפו חיים. העיר נכבשה בידי הצבא האדום בשנת 1945 ורק מקצת מיהודי העיר ניצלו.

     מפגש בני נוער בצ'נסטחובה

    On the last day of our journey to Poland , half of our Hayovel High School Poland delegation, were welcomed by the wonderful students and staff of the Juliusza Slowackiego school in Czestochowie , Poland for a day of learning, fun and getting to know one another

המסע לפולין תשע"ה

יומן המסע-הקלק לקבלת עדכונים יומיים 

גלריית התמונות

רשימת בתי המלון

מסלול המסע

כללי התנהגות תלמידים במסע

המסע לפולין תשע"ג 

המסע לפולין תשע"ב

הקלק לגלריית התמונות המסע לפולין 2012 תשע"ב

  • משלחת תלמידי י"א תשע"ב 2012 שבה מפולין לאחר מסע לימודי משמעותי ומרגש במיוחד. תיכון היובל מביע הוקרה לכל העדים יוצאי יהדות צ'נסטחובה היקרים: לראובן מונוביץ, לעדה אופיר, לשמואל ולטובה וילנברג .בדף זה  ניתן למצוא עותק של מזכרת ההוקרה שניתנה לעדים, תמונות ורשמים מהמסע

 

כניסה למערכת